מונחון שתל השבלול

מחברים: גילה סקודוביץ, איריס סיניגליה, תומר סימן טוב

שתל השבלול – חלקי המערכת

שתל שבלול/שתל קוכליארי (Cochlear Implant / CI)  – אביזר אלקטרוני מתוחכם המאפשר לבעלי ליקוי שמיעה עמוק וחירשים שאינם מפיקים תועלת ממכשירי שמיעה רגילים את היכולת לשמוע. הוא עוקף את תאי השיער הפגועים בשבלול ומעביר גרייה חשמלית ישירות לשארית סיבי עצב השמע. המידע שנקלט בהם מועבר אל המוח לפענוח כתחושת שמיעה.

חלקים פנימיים של מערכת שתל השבלול

שתל – החלק הפנימי המושתל בהליך ניתוחי.

אלקטרודה – קשת אלקטרודות המוחדרת בניתוח לתוך השבלול, לצורך מתן גירוי חשמלי לסיבי עצב השמע.

מגנט פנימי – נמצא בתוך השתל הפנימי על מנת לאפשר הצמדה בין החלק המושתל לבין יחידת הראש החיצונית (שגם בה נמצא מגנט)

חלקים חיצוניים של מערכת שתל השבלול

מעבד – החלק החיצוני היושב על האוזן, או על הגוף, הקולט את צלילי הסביבה באמצעות המיקרופון( או מערכת מיקרופונים) ומעבד אותם למידע דיגיטלי מפורט.

מעבד גוף (BWP) – מעבד הנישא על הגוף (לא על האוזן).

מעבד BTE (נסתר) – מעבד המורכב מאחורי  האוזן.

יחידת ראש – יחידת הראש משדרת לשתל הפנימי את המידע הדיגיטלי המגיע מהמעבד, וכוללת את המגנט, ומיקרופון לשימוש במקרים בהם המעבד מורכב על הגוף.

מגנט – המגנט נמצא בתוך יחידת הראש וגם בתוך השתל הפנימי על מנת לאפשר הצמדה בין החלק המושתל ויחידת הראש החיצונית. המגנט החיצוני הוא רק חלק מיחידת הראש.

כבל – כבל המחבר בין המעבד ליחידת הראש ( או כבל המחבר בין המעבד לסוללת גוף).

סוללה נטענת – סוללה שניתן להטעינה לשימוש חוזר.

סוללה מתכלה (Zinc-Air) – סוללה לשימוש  חד פעמי.

שלט רחוק – לשליטה במתגים ללא צורך לגעת במעבד עצמו. באמצעות השלט רחוק ניתן לבחור תכניות, להגביר\להנמיך את עוצמת הקול במעבד, לבדוק את מצב הסוללות. הפונקציות שמאפשר השלט רחוק שונות בין חברות השתלים.

זוית קשת – וו הפלסטיק בקצהו העליון של המעבד, שתפקידו לקבע את המעבד על האוזן שלא יזוז ממקומו או ייפול.

מיקרופון זווית T-Mic – מיקרופון הממוקם בפתח תעלת האוזן,  מדמה את דרך איסוף וקליטת הצלילים הנעשית בתהליך שמיעה טבעי ותקין. ייחודי לחברת AB.

מיקרופון פנימי (Processor Mic)– מיקרופון המובנה בתוך המעבד.

נורית חיווי – נורית הנמצאת על גבי  המעבד ותפקידה להעביר מסר על מצב הסוללה, תקינות המעבד, מספר התכנית  וכדומה.

תחזוקה

קופסת ייבוש – לתוכה מכניסים את המעבדים לצורך ייבוש הלחות שהצטברה במהלך השימוש ולמניעת קורוזיה העלולה להזיק לתקינות המעבדים. חשוב להקפיד על ביצוע פעולת הייבוש מידי יום.

תהליך השיקום

מרכז השתלה – המרכז שבו המועמד או המושתל מבצע את תהליך אבחון המועמדות, הניתוח והמיפויים.

חברת שתלים – החברה המספקת שירות לסוג מערכת השתל של המושתל.

אקטיבציה/חיבור – הכינוי שניתן למעמד בו מפעילים את מערכת השתל לראשונה, מיפוי ראשון, ותחושת שמיעה ראשונה דרך מערכת השתל. בדרך כלל מתקיים כשלושה שבועות עד חודש ממועד הניתוח, ולאחר אישור הרופא המנתח שמקום הניתוח החלים כראוי.

מיפוי – מפגש עם קלינאית תקשורת המכוונת את מערכת שתל השבלול באופן שיאפשר למשתמש גישה אופטימלית לצלילים.

אימון שמיעה – חלק מהליך השיקום שמטרתו למקסם את השמיעה  באמצעות  שתל השבלול. ניתן להתאמן עצמאית או עם  קלינאית תקשורת.

סוגי שמיעה

שמיעה בילטרלית (Bilateral) – דו-צדדית. שמיעה עם שתל בשתי האוזניים.

שמיעה בימודאלית (Bimodal) –  שמיעה עם שתל באוזן אחת ומכשיר שמיעה באוזן השניה.

שמיעה בינוראלית (Binaural) – שמיעה עם שתי אוזניים.

שמיעה יונילטרלית (Unilateral) – חד-צידית. שמיעה עם שתל באוזן אחת.

דציבלים (dB) – יחידות למדידת עוצמת הקול.

הרץ (Hz) – יחידות מדידה של התדירויות.

שמיעה עם השתל

שבלול (קוכליאה) – האוזן הפנימית הממוקמת בעצם בצורת שבלול. לאורך השבלול ממוקמים  תאי השיער,  תנועת נוזל בשבלול מניעה את תאי השיער, ותנועתם  מותמרת לפוטנציאלים חשמליים ופולסים חשמליים מועברים לסיבי עצב השמיעה המתחברים לשבלול לאורך הציר הפנימי.

תאי שיער – תאי חישה בצורת שעריות הממוקמים באוזן הפנימית לאורך השבלול.  תנועתם  מותמרת לפוטנציאלים חשמליים ופולסים חשמליים המועברים לסיבי עצב השמיעה המתחברים לשבלול לאורך הציר הפנימי.

עצב השמיעה – עצב קרניאלי מספר 8  שתפקידו להעביר את המידע השמיעתי  מהשבלול אל מרכז השמיעה במוח.

עצמות השמע – עצמות זעירות באוזן התיכונה (פטיש, סדן וארכוף) שתפקידן להעביר תנודות מכאניות מעור התוף לשבלול.

תכניות –  מעבד הדיבור יכול לאחסן מספר תוכניות (כיוונים). ניתן להגדיר לכל תוכנית את המאפיינים וההגדרות שלה בהתאם למצבים שונים ולצרכי המושתל. לדוגמא, תוכנית למצבי יום-יום, תוכנית למוזיקה, תוכנית עם טלקויל (השראה מגנטית) ועוד.

תחום קלט דינמי (IDR)– תחום כל צלילי הסביבה הנקלטים על ידי המיקרופון  ומועברים אל המעבד.  מהצלילים הכי חלשים לצלילים הכי חזקים.

קצב גירויים לשנייה (PPS)  – קצב הגירויים החשמליים הניתנים כל שנייה מהאלקטרודה הנמצאת בשבלול.

ערוץ – אזור תדירויות בשבלול שבו  מתבצע  גירוי מהאלקטרודה.

ערוצים וירטואליים – גירוי המתבצע באמצעות זוג אלקטרודות סמוכות ליצירת ערוץ גירוי מדומה בין שתי האלקטרודות (ערוץ וירטואלי).

הנחתת רעש – תכונה במעבד המסננת רעשים סביבתיים לטובת שיפור בהבנת הדיבור.

T-coil – השראה מגנטית, רכיב אלקטרוני המותקן במעבד הדיבור במטרה לאפשר שימוש באביזרי עזר אישיים וציבוריים. הסיגנלים נקלטים דרך שדה אלקטרומגנטי במקום דרך המיקרופון של מעבד הדיבור.

מהו IDR?

(IDR (Input Dynamic Range – הינו טווח הצלילים שאתם יכולים לשמוע בכל רגע נתון עם מעבד שתל השבלול שלכם. הטווח נקבע על ידי קלינאית התקשורת במיפוי השתל ומגדיר את היחס בין הצלילים בעוצמות השונות שבתוכו.

אנו נחשפים בחיי היום יום לצלילים בעוצמות שונות, מצלילים שקטים כגון פיסת נייר הנופלת באוויר, ועד לצלילים חזקים כגון מטוס נוסעים ממריא. בטבלה שלפניכם דוגמאות לעוצמה של צלילים נפוצים שאנו נחשפים אליהם וההשפעה האפשרית של החשיפה אליהם: