שמי אור מזרחי ואני בן 8.5 שנים.

בתאריך 26.3.2012 עברתי ניתוח שתל במרכז שתל השבלול בבית החולים שניידר בפתח תקווה. הושתלתי בשתל החדש של חברת אדוונס ביוניקס – "נפטון".

לאימא שלי קוראים חדווה (38), ולאבא – יוסי (41). יש לי אח קטן ושמו דן והוא בן 4 שנים. כולנו לקויי שמיעה חוץ מדן הקטן. אנחנו גרים בקרית עקרון.

נולדתי לקוי שמיעה. חשדו שאני לקוי שמיעה כבר בבדיקת סינון שמיעה לתינוקות שעושים בבית החולים תיכף לאחר הלידה, ובגיל חודשיים אישרו את החשד בבדיקת ברה. התחלתי להרכיב שני מכשירי שמיעה החל מגיל חצי שנה. מגיל שנה הייתי במשפחתון רגיל עם חונכת, בגיל שנתיים נכנסתי למעון יום שיקומי של מיח"א בתל אביב, ובגיל שלוש למדתי בגן מיח"א באשדוד בשילוב עם שומעים. בכיתה א' עברתי ללמוד בבית ספר "אלונים" באשדוד, בכיתה של לקויי שמיעה.

כיום אני לומד בכיתה ב' בבית ספר הזה. בשנה האחרונה חלה אצלי ירידה דרמטית בשמיעה ומכשירי השמיעה שקנו לי ביולי 2011 כבר לא תרמו לי יותר. היה לי

קשה לשמוע ולהבין. בעבר שמעתי היטב עם המכשירים, גם בטלפון, ופתאום אני כבר לא שמעתי טוב ולא הבנתי… בבית הספר המליצו להוריי שאעשה שתל. נבדקתי במרכז ההשתלה של שניידר ונמצאתי מועמד מתאים לשתל. מאז שנולדתי ועד הניתוח  הרכבתי קבוע שני מכשירי שמיעה.

בתאריך 26.3.2012 עברתי את ניתוח השתל באוזן ימין! באוזן שמאל אני ממשיך להרכיב מכשיר שמיעה.בחרתי בשתל נפטון של חברת אדוונס ביוניקס, ואני בין המושתלים הראשונים של השתל החדש, שהוא חסין מים לגמרי!

הוריו של אור מספרים:

אור היה שותף מלא לכל התהליך של בחירת השתל. הוא בחר בשתל הזה כי:

א. שתל הנפטון משך אותו. הוא אהב את הסגנון שלו.

ב. המעבד עמיד לגמרי בפני מים. מה שמאפשר להתקלח חופשי, לצלול ולשחות עם זה ולשמוע ולהיות בעניינים לעומת מעבדים אחרים שלא חסינים בפני מים ואסור להשתמש בהם במים.

ג. המעבד נוח ואסתטי, האוזן חופשייה, ללא כובד על האוזן, אין מכשיר ואוזנייה באוזן.

לפני הניתוח, אור מאוד התרגש, הוא קצת פחד ודאג מהניתוח. לאחר הניתוח, ביום השני לאשפוז, היו לו כאבים חזקים, סחרחורות והוא הרבה להקיא. היה לו קשהבאותו יום. ביום השלישי לאשפוז השתפרה הרגשתו, הוא אהב את האוכל, צפה בטלוויזיה, שיחק במשחקייה של בית החולים עם הילדה שהושתלה לפניו ביום הניתוח.

אור מאד מתרגש לקראת החיבור לשתל שיתקיים בעוד שבועיים מהיום. הוא מצפה  בקוצר רוח למיפוי הראשון, לכך שישמע טוב יותר לאחר מכן. הוא כבר מחכה לרגע שבו יוכל להיכנס עם השתל חופשי לבריכה בקיץ, ולבלות בה כשהוא שומע כל מה שקורה מסביב! בינתיים אור  חזר ללימודים כשהוא מרכיב מכשיר שמיעה אחד, באוזן הלא מושתלת. הניתוח שלוהתקיים סמוך ליציאה לחופשת פסח כך שלא הפסיד כמעט ימי לימודים. קצת קשה לאור להבין מה נאמר בכיתה כי אינו שומע  כלום עם המכשיר שמיעה, אבל הוא משתדל מאד להסתדר למרות הקושי הרב בעזרת קריאת שפתיים. כולנו מחכים כבר לחיבור…

המשך יבוא….